סובארו לבורג פוגשת את אלי מתוקי

סובארו הציגה לא מזמן את הלבורג. מכונית שהיא משהו בין אימפרזה סטיישן, לאאוטבק למנהלים זוטרים. יותר נכון, זוטרים יחסית, בכל זאת היא לא זולה במיוחד הלבורג הזאת. בכל מקרה, היה לי ברור שאני, כן אני, הולך לבחון אותה לעומק, לקרוע לה את הצורה בשבילים המהירים בטירוף של לכיש-בית קמה. אבל אז ג'וי התחילה לדבר על זה שהיא רוצה "טו טסט איט און דה רואד". בטח, מה היא חושבת שזה STi? אומנם האף של הלבורג דומה לאסתי, אבל זאת סובארו סטיישן 4x4 וכל אידיוט יודע מה זה אומר - שטח!

בסדר, שטח קל, אבל מהיר. בטח כשהיא מגיעה עם ההנעה הסימטרית ומערכת בקר(ציי)ת היציבות המצוינת של סובארו. זאת מערכת שיודעת לחלץ כל מטומטם שיעלה על ההגה מההצלבות הכי מטורפות שיש, וגם לגרום לו להרגיש כאילו הוא נהג ראלי מדופלם בכל שביל עם סיבוב, אפילו אם הסיבוב הוא רק עיקולונצ'יק. ולא פחות חשוב, עכשיו סופסוף סובארו גם מציעה מנוע אמיתי בעל מגדש טורבו, ולא אחד ממנועי הבוקסר הסטנדרטיים שלהם, חסרי האוויר. נו, אז לא ברור שאני זה שצריך לבחון אותה? ברור! טו טסט איט און דה רואד עאלק… יאללה, תעלי על האופנוע שלך ותני גז, שמעתי שרונן לקח את הטייפ R למבחן, זה כבר הרבה יותר בכיוון שלך.

טוב, נחזור ללבורג. בניגוד למנהגי הרגיל, הפעם החלטתי לא לקרוא על הלבורג כלום לפני המבחן, רציתי לתת לה להפתיע אותי. לא רוצה שישבו לי בראש כל מיני דעות קדומות, רציתי לבוא טאבולה ראסה. וככה, איך שאני רואה אותה לראשונה, מה שנקרא פנים אל פנים, אני קולט שהיא די נמוכה. אפילו נמוכה מאוד ועוד עם צמיגים בחתך נמוך על ג'אנט 18. חבר'ה מה נהייה, זה רכב שטח או סטיישן שעמום משפחתי לכביש? מה אני רונן, אין לי ארבעה ילדים פלוס כלב מחורבן לזרוק בבאגז'.

יש לי שני ילדים וגם הם גרים אצל האמא שלהם, וכמו שאתם יודעים טוב מאוד, אני ממש לא בקטע של הנמכות וחצאיות טוטו כמו ג'וי או רונן. אני בעניין של הגבהות והצלבות צירים לפנים. האמת, מה שהייתי צריך לעשות זה לקום וללכת, שיבינו שם בסובארו שמבחינתי הם פישלו, שלאוטו כזה עם מרווח גחון מצחיק של 13.5 ס"מ וסט צמיגי כביש, אלי מתוקי לא נכנס. אבל אין מצב שאני נותן לג'וי את ההזדמנות הזאת בכלל, מעדיף להחזיר את הסובארו על גרר או בארון.

אז נכנסתי לאוטו ונתתי גז לכיוון מושב לכיש. על הכביש המנוע סוחב מצוין והגיר הרציף עובד יפה. אבל רק שיהיה לכם ברור, שבשטח טכני לגיר כזה אין מה להציע, עדיף ללכת ברגל. בכל מדרגה, בגלל שהוא רציף ולא אוטומטי סטנדרטי, הוא יחליק ויתחמם ואז בכל מקרה תצטרכו ללכת ברגל... ואכן בכניסה לשטח היתה מדרגה, אבל בירידה. בטבעי אני בכלל לא סופר מדרגה שכזאת אבל עם הלבורג לא נשארה לי ברירה, הייתי צריך להיות זהיר. וככה זה המשיך כל הדרך, כל הזמן להיזהר שלא לשבור את האוטו בכל מיני מקומות שכל קרוסאובר מעפן עובר.

לטובתה של הלבורג אני אגיד שהיו גם עליות ששום קרוסאובר אחר עם הנעה כפולה, לא היה עולה בכזאת קלילות כמוה. זה כמובן בזכות מערכת ההנעה הכפולה החכמה שלה. אבל בסוף נשברתי. די, כמה אפשר ככה לאט ובזהירות. אז כוונתי את האף לנחל שקמה ושם על השבילים המהירים הסובארו סופסוף פרחה. מערכת ההנעה הכפולה הזיעה אבל אני חייכתי כמו ילד מפגר, למרות שבקר(ציי)ת היציבות לא מתנתקת לגמרי ומפריעה לזרוק את הלבורג לכל עבר כמו חוליגן.

ההגה קצר חד ומהיר, הטורבו נותן למנוע ה- 1.6 ליטר, כוח למשוך אותו קדימה. 170 כ"ס עם מומנט של 25.5 קג"מ שמגיעים כבר ב- 1,800 סל"ד, עושים את העבודה. השלדה לא מתפתלת תחת העומס והאחיזה מצוינת גם על שבילי עפר. ואם אתם רוצים תרגום בגוף הסרט, אז עכשיו סופסוף אפשר לנוח בתא המטען ולשתות בירה קרה (או שלש), את שלנו עשינו. ואת האבק שהצטבר אני אשאיר לרונן לנקות, כי בכל מקרה הכלב שלו ישאיר שערות בכל מקום.

#שטח #מכונית #סובארו #לבורג