אנשים קונים מכוניות במיליונים. גם אני קניתי מכונית
כולם מתעסקים במחירי הדיור. עכשיו החליט שר האוצר שמי שמחזיק 3 דירות או יותר, ישלם מס שייקר לי את שכר הדירה. אבל אני כבר התרגלתי שדופקים אותי. אני אומר, יאללה! בואו נרחיב את המס גם למכוניות יוקרה! אבל את הגרוטאה שלי, תעזבו בשקט!
צריך להיות חוק שמי שמחזיק יותר מ- 3 מכוניות שכל אחת מהן עולה יותר ממיליון שקלים, צריך לשלם מס שקר כלשהו. נספר לכולם שזה בגלל צדק חברתי, נסבן את אלו שלא יכולים לקנות מכונית משומשת ב- 15,000 ובלי שירגישו נשחיל אותם במיסוי מטורף על חלקי החילוף והתיקונים למכוניות המתפרקות שלהם.
אני מציע לשר האוצר, לצאת בקמפיין תקשורתי עם נהג בפרארי אדומה שעומד בפקק. הקריין יכריז "אם קנית מכונית ספורטיבית ביותר ממיליון שח כדי לעמוד בפקקים של ישראל, אתה כנראה לא יודע לנהוג. אתה סתם כוסית שרוצה כמה שיותר מבטים לקילומטר." אחר כך הוא יוכל להוסיף עוד מס על הדלק, לייקר את ביטוח החובה ואף אחד לא ישים לב.
בשבוע שעבר, החלטנו לרכוש מכונית למשפחה. החלטה לא פשוטה עבור עיתונאי רכב. ככה במהלך העבודה, אני נוהג במכוניות מבחן חדשות (דלק, ביטוח ואחזקת רכב על היבואנים). כמובן שלנהוג במרצדס חדשה, הרבה יותר זול עבורי מלנהוג במכונית משלי. אבל אשתי החליטה שגה היא צריכה מכונית כדי להסיע את הילדים ממקום למקום.
אני כילד, הלכתי לכל מקום ברגל. חוגים, חברים, שוטטות בשכונה- הכל ברגל. הילדים של היום מפונקים ואפילו שני רחובות לגן הם צריכים שיסיעו אותם. אבל אשתי החליטה, אז הסכמתי. קבעתי לאסוף אותה עם אחד מרכבי המבחן ולגשת לסוכנות לחפש משהו זול עם 4 גלגלים.
העורך שלח אותי לאסוף את היגואר F-PACE, רכב הפנאי של יגואר. כל היום התעכב לי והגעתי לאסוף את אשתי באיחור. מיהרנו אל סוכנות באזור התעשייה של ראשון למצוא מכונית בתקציב שלנו. בדרך התעכבנו מעט על תכונות המכונית (בכל זאת, צריך לעבוד ואחר כך גם לכתוב על זה).
נהגנו אל הסוכנות וכל אנשי המכירות קפצו עלינו. למזלי, הבעלים ביקש מהם לזוז והוא ניגש לטפל בנו באופן אישי. ביקשתי לראות מכונית עבור אשתי ולפני שהגעתי לדרישות המינימליות, הבחור ההיפראקטיבי התחיל להפציץ. "יש לי פורש קאיין שנת 2014..." עצרתי אותו והסברתי שאני מחפש מכונית זולה. "יש לנו ראב 4 ב- 105,000 שקלים..."
ניסיתי לעצור את הבחור. הסברתי שיש לי משהו כמו 15,000 שקלים למכונית פשוטה שתעשה עבודה בסיסית. הבחור התחיל להתפתל, "אתה לא רוצה לתת לאשתך משהו ברמת הבטיחות של המכונית שלך?" הוא הצביע על היגואר וניסה להוציא אותי בעל קמצן.
הסברתי לו שזה התקציב ושאני לא יכול להוציא יותר, גם אם יהפוך וינער אותי. הצבעתי על טנדרון ישן שעמד שם בפינה – זה המקסימום שאני כרגע יכול להוציא, הסברתי. האמת, שגם הטנדרון היה יקר ב- 2,000 שקלים מהתקציב, אבל עם שני צ'קים של 1,000 שקלים, הצלחתי לגרד את הטנדרון מהמגרש.
עכשיו נשאר רק לקנות דלק שעולה למדינה פחות מ 70 אגורות לליטר ונמכר לי בכמעט 6 שקלים. צריך גם לדאוג לביטוח חובה שמכניס לחברות הביטוח מאות מיליונים, אבל לי הוא חובה! לפחות דוחות מהירות אני לא אקבל עם הגרוטאה החדשה שלנו. אם הייתי קונה מכונית במיליון שקלים, אני בטוח לא הייתי שם לב לכל השטויות האלו.
